מתקפת סייבר רב-ממדית, סנקציות חונקות וסדקים בחומת הנאמנות של משמרות המהפכה: בעוד ארה"ב ממתינה לשעת הכושר, המשטר האיראני מאבד את להט המהפכה ונערך למלחמה קיומית. וגם: האם ישראל תישאר מחוץ למערכה או תנצל את ההזדמנות להסיר את האיום אחת ולתמיד?
ניצולת השואה יהודית ירושלמי טריס, ששרדה את צעדות המוות בטרנסניסטריה, מזהה בתגובת העולם לאירועי השבעה באוקטובר את אותם דפוסי דמוניזציה שחוותה כילדה. בדבריה היא קוראת ליהודי העולם לא להסתיר את זהותם, מתוך הבנה ששתיקה מול רוע היא סכנה קיומית
בחלומות הגרועים ביותר שלי לא דמיינתי לראות זוגות הורים, סבים עם מספר על היד וילדים עם תקווה להציל את אחינו שנחטפו. אך תוך שעות הגיעה מדינת ישראל היפה, מכל תחום ומכל מגזר כדי לעזור להגיע למטרה הגדולה: הצלת חיים. עכשיו עוברים ליעד הבא - הצלת המדינה
אחרי צו איסור פרסום גורף, חרושת שמועות והדלפות מהשוליים - אמירה פומבית אחת שינתה את השיח והציתה עימות פוליטי ותקשורתי סביב פרשה שמעטים יודעים את פרטיה. אך כולם כבר בטוחים שהם מבינים אותה
ההצהרה של נתניהו, המגדיר את הפירוז כשלב הבא והמיידי, היא ניסיון לשלוט בנרטיב. מנגד, האמריקנים רואים בכך תהליך מובנה ומדורג, במקביל להקמת שלטון אזרחי זמני בעזה. גם פתיחת מעבר רפיח היא מהלך מדיני, אך עלולה להוות סיכון כמסלול עוקף פירוז
החזרה של רני כל כך משמעותית. משום שהוא מוחזר עם זהות. עם שם. עם סיפור. המשפחה שלו לא ויתרה עליו. וגם אנחנו, כחברה, לא ויתרנו על החובה להשיב אותו הביתה - על האדם שהוא, על מי שאנחנו. כי בלי זהות ישראלית - מה עוד נשאר
חזרתו של רן גואילי הביתה חתמה את הפרק הכואב ביותר בתולדת ישראל, אך כעת מתחילה הדרך הארוכה לשיקום המדינה. העם הוא זה שהחזיר את החטופים יחד עם הלוחמים הגיבורים שעשו הכל כדי שנגיע לרגע הזה - שבו למדינה אין חטופים בעזה. עכשיו זה הזמן לוועדת חקירה ממלכתית
במקום דיפלומטיה קלאסית, טראמפ מקדם סדר עולמי המבוסס על מסדרונות סחר, אבטחת שרשראות אספקה ושליטה באנרגיה. בעוד אירופה חוששת מפגיעה במוסדות הבינלאומיים, המועצה היא למעשה זרוע ביצועית עסקית שנועדה לבצר את החוסן הכלכלי האמריקני מול סין ורוסיה
תהליכי הרכש של צה"ל היו מקצועיים וסדורים עד שהדרג המדיני בראשות נתניהו החל "לבחוש בקלחת" הימית. הניסיון לצייר תמונה של "כשל מערכתי כללי" חוטא למציאות שבה החלטות גורליות התקבלו מעל ראשי הצבא, והפכו את הקבינט לחותמת גומי ללא אחריות
בדיוק כמו השאה, המנהיג העליון של איראן ביצר סביבו מערכת משפחתית המזכירה שלטון יחיד העובר בירושה. בעוד בנו מג'תבא מסומן כיורש בחסות משמרות המהפכה, שאר בני המשפחה מנצלים את מעמדם לצבירת הון והשפעה מאחורי הקלעים, לקראת היום שאחרי לכתו של המנהיג בן ה-86
ההתרברבות של נשא ארה"ב בכך שמנע 837 הוצאות להורג בתלייה, היא חסרות משמעות לעם האיראני, אבל אומרת הרבה לישראל: חסלו כמה שאתם רוצים בקרב, אבל היזהרו מהוצאות להורג
רה"מ נדרש לגלגל הצלה כדי להרוויח זמן ולרכך התנגדות בימין לפתיחת מעבר רפיח. הפעם, בלי מצגת ובלי נאום של וויטקוף וקושנר, זה הגיע דרך מבצע לאיתור רן גואילי שנחשף באורח פלא רגעים לפני ישיבת הקבינט המכריעה - אך גם ההודעה המעומעמת שאחריה לא משאירה מקום לספק
בעוד שרי הליכוד חוגגים בליכודיאדה, המציאות הישראלית בשטח נראית כמו אתר בנייה שבו מתבצע רק שלב ההריסה. מהתחבורה הפקוקה והחינוך המצטופף ועד לשחיקת מעמד האישה והרחבת הפערים, נראה שלנבחרים יש סיבה לשיר רק אם הם מאמינים שהכשלון המהדהד הוא סיבה למסיבה
משהתברר שההאשמות שהציגו אותם כשותפים לבגידה היו לא יותר מעלילת דם, נותרנו עם השאלה מה יש באחים-לנשק שהפך אותם מטרה לשקרים הקיצוניים ביותר של מכונת הרעל?
ישראל בוחרת באינטרסים אסטרטגיים וביצירת בריתות עם תנועות לאומיות אירופיות הרואות בה מודל להישרדות, גם כשעברן מוכתם באידיאולוגיה אפלה. ב"דור האמת", השאלה המכריעה היא האם מדובר באחריות מדינית למניעת הקצנה, או בהימור מוסרי מסוכן שעלול לגבות מחיר היסטורי כבד
במפלגות הימין החליטו שפיטורי בן גביר הם אירוע אידיאלי לחולל עליו משבר חוקתי עצום מול בג"ץ. בנוסף, דוח מבקר המדינה בעניין הרוגלות מוכיח כמה רקובה מערכת אכיפת החוק. והאם נציגי חסידות ביהדות התורה מעוניינים לרקום דיל עם האופוזיציה לאחר הבחירות?
התעלמות טראמפ מישראל היא סימפטום לחזרת האינטרסים הקרים שבהם שימושיות מחליפה נרטיבים היסטוריים. בעוד האזור צועד לדיפלומטיה פונקציונלית, ישראל לכודה באסטרטגיית כוח שהופכת אותה לנטל. זהו רגע של פיכחון הדורש מעבר מיוהרה והתמכרות לסכסוך - להשתלבות ריאלית בעולם
איזנקוט בוחן סופר־פארטי מול קיפאון הסקרים, בזמן שוועדת חקירה לא קמה, מינוי אייכלר מכשיר תרגיל חרדי, פרשת "המרגל מהדרום" מתבררת כקונספירציה, זיני שותק מול הפגיעה בשב"כ וראיית הזהב של משפט נתניהו נשארת בחוץ
אפשר לכעוס על גנץ, לומר שהקמפיין פופוליסטי, ילדותי, מעצבן או מסית. אבל בעוד שלפיד, איזנקוט ובנט לא מספקים תשובות, גנץ הוא היחיד בקרב האופוזיציה שמציף נקודות בוערות לציבוריות הישראלית בבחירות הקרובות, נקודות שמי שרוצה להיות בממשלה הבאה - לא יכול להתעלם מהן
האם מישהו בכלל יעשה חשבון נפש או יישא בתוצאות לנוכח הדוח החמור של מבקר המדינה בדבר שימוש משטרתי נרחב ברוגלות ובהאזנות סתר? אל תעצרו את נשימתכם. מדובר באחד ממבצעי הנדסת התודעה ואחיזת העיניים הגדולים והממושכים שביקשו והצליחו להשפיע על מוחם של האזרחים
בעוד השופט ברעם מתרפס בפני נתניהו, החקירה הנגדית דוחקת אותו לפינה בסוגיית ניגוד העניינים. שיא הדיון חשף סטנדרט כפול קיצוני: רה"מ קבע כי יועץ שפועל עבור אינטרסים זרים בלשכה חייב לעוף, בניגוד מוחלט לטענתו בפרשת קטארגייט כי "אין פסול" ביועץ המועסק על ידי קטר
מול עולם שמתנהל בקטבים של רע מוחלט או אידיאלים נאיביים, ישראל מייצגת דרך אחרת המשלבת בין הפעלת כוח לבין ריסון וערכים. חוסר היכולת של המערב להכיל מורכבות של "גם וגם" הוא השורש לשתיקה מול אכזריות המשטרים במזרח, אל מול הזעם המופנה כלפי המדינה שנלחמת על חייה
בעוד ישראל מתמודדת עם איומים קיומיים מבית ומחוץ, ההתחממות המואצת באזורנו הופכת לסכנה מוחשית לתשתיות, לחקלאות ולחוסן הכלכלי. נסיגה מהתחייבויות בינלאומיות אינה רק הצהרה סמלית, אלא הפקרת בטחון האזרחים אל מול מציאות של גלי חום קיצוניים וקריסת מערכות חיוניות
למרות הסקרים המחמיאים והיציבות מתחת ל-61, גוש מתנגדי נתניהו נתקף חרדה. זיכרון הטראומה מ-2022, שבה פיצולים ואגו שרפו מנדטים קריטיים, חוזר להדהד. בזמן שבנט דוחק לאיחוד מיידי כדי לייצר מומנטום, אייזנקוט מהסס ומחכה - והבוחרים חוששים שההיסטוריה תחזור
זה יכול להיות מפגין באיראן או חייל מילואים בישראל. בעולם שמונהג על ידי אנשים שלא רואים אף אחד ממטר, כולנו כלי משחק בידי מי שמטרתם היחידה היא להישאר בשלטון
המחאה נגד האלימות בחברה הערבית אינה תובעת יחס מועדף. היא דורשת דבר בסיסי בהרבה: שהמדינה תמלא את חובתה כלפי אזרחיה. במקום התמודדות רצינית עם משבר האלימות, הממשלה בוחרת להסיט את הדיון. הצגת האזרחים הערבים כבעיה אינה רק עוול מוסרי, אלא גם טעות אסטרטגית
ארה"ב היא אמנם ספקית הנשק העיקרית של צה"ל, אבל כאשר נזקקו למערכת הגנה מרקטות לאמריקנים לא היה מה להציע. מערכת ההגנה האווירית היא עבודה מצוינת של מהנדסי רפאל, אמפרס ואלתא. אפילו חיל הנחתים האמריקני משתמש במיירט שלה
"אנחנו לא מנהלים משא ומתן עם איראן", אמר שליח טראמפ ויטקוף. "היה איתם קשר בעבר". בינתיים, הנשיא האמריקני חזר לאיים על משטר האייתולות: "אמחק אותה מעל פני האדמה". בישראל נשארים עם יד על הדופק בכוננות גבוהה
